• גישת הסטודיו הפתוח

הסטודיו הפתוח נובע מגישה טיפולית הנקראת "Art as therapy"  (האומנות כטיפול) המבוססת על ההנחה כי עצם יצירת האמנות הינה תהליך מרפא. הפעולה היצירתית מאפשרת העלאת תכנים אישיים מהתת-מודע ועיבודם, גם ללא עיבוד מילולי. היצירה מאפשרת ביטוי של העצמי האמיתי, הגמשת התפקוד הנפשי ליצירתיות ובריאות נפשית. הגישה הטיפולית בסטודיו פותחת את הדלת ליצירה אישית. במרחב משותף אחד יכולים אנשים שונים ליצור בחומרים שונים ובטכניקות שונות, כאשר תהליך העבודה מכוון לאינדיבידואל בנוכחות קבוצתית. המטרה הטיפולית עשויה להיות אישית ושונה ממטופל למטופל. הבחירות של העשייה היצירתית נעשות בהקשבה לרצון אישי ומדייקות את הצרכים של כל מטופל בנפרד בזמן אמת.

• חלל הסטודיו

ברמה הפיזית, הסטודיו הוא חלל בו נמצאים חומרי יצירה מגוונים ככל האפשר. חומרי היצירה מאורגנים בצורה גלויה ומזמינה, המאפשרת לכל מטופל נגישות ושימוש בכל המגוון. במרכז החדר שולחן עבודה גדול, ובשוליים פינות עבודה קטנות המאפשרות עבודה שקטה. בתחילת המפגש שולחן העבודה המשותף ריק מחומרים, אולי למעט חומרים בסיסיים שלרוב לא מאיימים, כמו עפרונות צבעוניים או צבעי פנדה. לרוב, עם תחילת העבודה, המשתתפים מלקטים מן המדפים את החומרים הדרושים לעבודתם, והשולחן המרכזי מתמלא, כך שנוצרת השפעה והשראה הדדית בין המשתתפים.