פרויקטים

ערב הכרות אישי עם התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באמנויות  ביום רביעי ה-6.3.2024 בשעה 20:00-21:00 הערב ללא תשלום, הרשמה חובה הרשמו עכשיו והבטיחו את מקומכם קישור לזום יישלח בסמוך למועד האירוע מוזמנים להירשם לערב הכרות של התוכנית הייחודית לפסיכותרפיה ולהכירפסיכואנליטית באומנויות,. לפגוש את ראש התוכנית, ד"ר עינת שופר אנגלהרד ואת מרצי התוכנית, להיפגש לשיח אישי, להתעניין ולהכיר, מקרוב את התכנים הנלמדים, דרך הלמידה ומבנה ההכשרה.    התוכנית הינה היחידה בארץ אשר מציעה למטפלים באמנויות, פסיכולוגים ועו"ס קליניים העמקה בחשיבה דינמית בשילוב אמנויות.

ד"ר גואנה צמנסקי-כהן –  מעל 200,000 נשים מאובחנות בסרטן שד בארצות הברית מדי שנה. במהלך ולאחר טיפולים חולות סרטן השד מתמודדות עם מקבץ סימפטומטיים בהם: דיכאון, כאב ועייפות המשפיעים על איכות חייהן. בגלל מורכבותן, קשה מאוד להפחית את התסמינים ועשויים לגרום לעיכוב חזרה לעבודה, לשימוש יתר בשירותי בריאות, עלויות כלכליות ואף אשפוז. כשליש מן הנשים המתמודדות עם סרטן שד חוות סימפטומים מתמשכים של דיכאון, כאב ועייפות, שאינם מרפים עם סיום הטיפולים וקשה מאוד להפחיתן. טיפול באמצעות אמנות חזותית היא סוג

ד"ר עינת שופר אנגלהרד וד"ר מיכל אלבוים-גביזון –  המפגש בין הפיזיותרפיה לטיפול בתנועה ומחול מספק העמקה בהבנה של הקשר גוף- נפש. במחקר בתחום אנו עוסקים בבנייה ותיקוף כלים מהימניים לשם הערכה של דרכי התערבות מרכזיים בטיפול בתנועה ומחול. בתוך כך נבנה כלי מתוקף לבחינה של מושג הגראונדינג. המושג פותח לראשונה על ידי אלכסנדר לואן (Lowen, 1958/1979), מראשוני הפסיכותרפיסטים הגופניים והוא מבטא את אופי הנוכחות הפסיכו-פיזית  ב"כאן ועכשיו". התערבות התומכת בקרקוע נמצאה יעילה במצבים של דכאון, פוסט טראומה, והפרעות פסיכוסומטיות. אנו

ד"ר עינת שופר אנגלהרד – חקר המיניות והתרומה של טיפול בתנועה לטיפול בפגיעות מיניות, בקשים בתפקוד המיני וליחסים אינטימיים הוא תחום חדש ופורץ דרך. הספר "גוף ללא מנוח – גוף, נפש וטיפול בתנועה בפגיעות מיניות" התפרסם במרכז המחקר ע"ש אמילי סגול ב-2021 והוא כולל פרקים של מומחיות בתחום, המתארים את הייחודיות של  הטיפול בתנועה ומחול בילדים, מתבגרים ומבוגרים אשר עברו פגיעות מיניות. התפתחות של מיניות בריאה, הדדית ובטוחה הינו חלק מרכזי במסע ההתפתחות של כל אדם ואדם. חקר התהליכים ההתפתחותיים והרגשיים

ד"ר עינת שופר אנגלהרד –  התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באמנויות מציעה מסגרת ייחודית ומקיפה ללימודי פסיכותרפיה תוך העמקה במפגש בין הפסיכואנליזה לבין האמנויות. הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים, סמינרים קליניים, סדנאות באמנויות והשתתפות בהדרכות אישיות. הלימודים מתמקדים בזרמים מרכזיים בחשיבה האנליטית הקלאסית והעכשווית, החל מהנחת היסודות בחשיבה של פרויד ודרך התפתחויות בחשיבה לאורך השנים, קליין, ויניקוט, ביון, יונג, תיאורית העצמי ותיאורטיקנים מהגישה ההתייחסותית. הלימודים מספקים מרחב לתרגום הרעיונות התיאורטיים לשפת האמנויות השונות והטיפול באמצעותן. ההוראה ותהליך הלמידה כוללים התנסויות מתחום הטיפול באמנות

חוקרים: פרופ' הוד אורקיבי, ד"ר שושי קיסרי, טליה אלקרייף (דוקטורנטית) מחקר משולב שיטות הממומן על ידי קרן פילנטרופית. המטרה הראשונה של המחקר היא לפתח מודל לטיפול נפשי מקוון עבור אנשים זקנים הסובלים ממגבלות ניידות במרחב החיים. המודל משלב בין שתי גישות טיפול קבוצתי בזקנה: דרמה תרפיה וסיפורי חיים.  המטרה השנייה היא לבחון את תרומתו של המודל על המשתתפים בקבוצות.  המטרה השלישית היא לבחון את השפעת הטיפול על מדדים של בריאות נפשית באמצעות ניסוי אקראי מבוקר (RCT), ואת הקשר בין גורמי שינוי בתהליך

חוקרים:  פרופ' הוד אורקיבי, פרופ' אפרת הוס,  נעה שפי (דוקטורנטית). מחקר משולב שיטות הממומן על ידי הקרן הישראלית למדע וכולל שלוש מטרות. הראשונה היא למפות את תהליכי ההכשרה של תחום האומנות החברתית בטיפול באומנויות, עבודה סוציאלית, ובאומנות חזותית ותיאטרון.  המטרה השנייה היא ליצור טיפולוגיה של פרויקטים של אומנות חברתית עם מגוון  אוכלוסיות מודרות. המטרה השלישית היא לבחון את התרומה של הפרויקטים לבעלי העניין: המשתתפים, המנחים, הגופים היוזמים והממנים. המחקר כולל איסוף מידע  איכותני, מבוסס-אומנות, וכמותני מנקודות מבט שונות על מנת

פרופ' כוכבית אלפנט, ד"ר רינת פניגר שאל, ד"ר טל חן רבינוביץ', פרופ' לימור גולדנר –   משחק הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הילדים. לילדים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית (IDD) יש יכולות סוציו-רגשיות לקויות ומשחק לקוי. הורים מספקים לילדים צעירים את הסביבה הקריטית ביותר להתפתחותם הפיזית והפסיכולוגית. הורים לילדים עם IDD מפגינים אתגרים שונים בקשר עם ילדיהם, כולל קשיים בקריאת אותות הילד ובתקשורת, קושי לתמוך באוטונומיה של הילד והעדר הנאה באינטראקציה בין הורה לילד. בפרוייקט הנוכחי אנו בוחנים התערבות דיאדית מבוססת דרמה ומוסיקה

פרופ' לימור גולדנר –  אלימות על רקע מגדרי מוגדרת כאלימות פסיכולוגית, רגשית, פיזית או מינית, בדרך כלל על ידי בן או בת זוג. פגיעה מינית מוגדרת ככל מגע מיני כפוי (כולל ניסיונות למגע מיני). הערכות הן שכשליש מהנשים בעולם חוו אלימות במערכת יחסים אינטימית, ושאחת מכל חמש נשים מעל גיל 16 בארה"ב ובישראל מדווחות, כי חוו סוגים שונים של פגיעות מיניות (כולל פגיעות מיניות בילדות). מספר דומה מדווח גם באשר לגברים. לשתי התופעות, השלכות חמורות וארוכות טווח על בריאותן הגופנית

פרופ' רחל לב ויזל, פרופ' לימור גולדנר בשיתוף המכון הטכנולוגי חולון – בישראל נפגעים מידי שנה 150,000 בפגיעות מיניות ואחרות מכל שכבות האוכלוסייה והמגזרים, בנות ובנים. לפגיעות אלו השפעות הרסניות הגורמות לסבל מתמשך אל תוך החיים הבוגרים. לצערנו, המצב כיום הוא, כי מרבית הילדים אינם מאובחנים, ולכן גם אינם מטופלים. העיסוק בטיפול בתכנים טראומטיים בכלל, וטראומה מינית בפרט, מאופיין לרוב בתנועה דיאלקטית בין הצפה לבין ניתוק והכחשת הפגיעה ומשמעותה כך שמנגנוני דיסוציאציה וצנזורה מקשים על הטיפול המילולי. כמו כן, מורכבות מערכת

פרופ' רחל לב ויזל, פרופ' לימור גולדנר, ד"ר גואנה צ'מנסקי כהן –  השימוש בבינה מלאכותית במערכות בריאות, בריאות הנפש ואף מדעי הרוח תופס תאוצה בשנים האחרונות. כמוסדות מובילים בתחומים אלה, אוניברסיטת חיפה והטכניון חברו להקמת מרכז בין-אוניברסיטאי לבינה מלאכותית ומדעי הרוח. במקביל לכך, מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות על שם אמילי סגול החל לעסוק בפיתוח אפליקציות טכנולוגיות לאבחון ומניעת מצבי לחץ בקרב אוכלוסיות פגיעות, תוך שימוש בניתוח של ציורים באמצעות בינה מלאכותית (למידת מכונה ועיבוד תמונה) לצרכי אבחון. כדי להמשיך

טיפול באמצעות אמנות במערכת החינוך – הצצה לחדרי טיפול פרופ' דפנה רגב – מדינת ישראל התברכה במטפלות.ים באמצעות אמנויות אשר עושות.ים עבודת קודש במערכת החינוך. אין אף מדינה בעולם אשר בה קיימות.ים כל כך הרבה מטפלות.ים באמצעות אמנויות במערכת החינוך. במהלך העשורים האחרונים מטפלים ומטפלות אלו מצאו דרכי התערבות ייחודיות לאוכלוסיות השונות. באישור המדען הראשי במשרד החינוך, ננסה כאן להציץ לחדרי הטיפול וללמוד מהמטפלות.ים באמנות על עבודתן.ם. נציג שיטות טיפול והתערבויות ייחודיות אשר פותחו במהלך השנים. המטרה היא למידה משותפת,

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גישת הסטודיו הפתוח הסטודיו הפתוח נובע מגישה טיפולית הנקראת "Art as therapy"  (האומנות כטיפול) המבוססת על ההנחה כי עצם יצירת האמנות הינה תהליך מרפא. הפעולה היצירתית מאפשרת העלאת תכנים אישיים מהתת-מודע ועיבודם, גם ללא עיבוד מילולי. היצירה מאפשרת ביטוי של העצמי האמיתי, הגמשת התפקוד הנפשי ליצירתיות ובריאות נפשית. הגישה הטיפולית בסטודיו פותחת את הדלת ליצירה אישית. במרחב משותף אחד יכולים אנשים שונים ליצור בחומרים שונים ובטכניקות שונות, כאשר תהליך העבודה מכוון לאינדיבידואל בנוכחות קבוצתית. המטרה הטיפולית עשויה להיות אישית ושונה ממטופל למטופל. הבחירות